הביטאט

Nothing seems to me the most potent thing in the world" / Robert Barry"

האם ניתן להסתכל על ה״כלום״ כחומר? מה קורה ברגעים שבין המתוכנן למאולתר?
כיצד העבר מתיישב על ההווה, וכיצד כל ה״היות גוף״ הזה, בכאן ועכשיו, מכופף את הכל למרותו החד-פעמית, המרדנית, הפשוטה, המבקשת לראות ולהיראות, או פשוט להיות?

״הרומן שלי עם ה-כלום- החל עם היצירה שלי ״הכולוכלום״ לפני כשנתיים, אבל בעצם הוא ותיק הרבה יותר.
רגעי הקסם האלה, בהם מה ש״אמור לקרות״ משתהה רגע, נמתח, ולפתע נוחת עליך ההווה, ו-בום- אתה כאן. וכולם כאן איתך. ואין שום דבר אחר חוץ מלהיות - הם רגעים אותם אני מנסה לצוד. מין משימה בלתי אפשרית כזו. סלע סיזיפוס.
העוצמה האמיתית של מופע היא בדיוק זו - ואין אמנות טובה יותר ממחול בכדי לגלם אותה.
ישנו קשר הדוק בין הכלום לבין הרגע המתהווה, ובעבודה החדשה שלי - הביטאט - אני בוחן אותו בדיוק היכן שהוא ״אמור לקרות״ - במרחב המופע.

כוריאוגרפיה: אורי שפיר
רקדן יוצר: צוקי רינגרט
תלבושות: תמי ליבוביץ׳
ניהול החזרות: ענת ועדיה
נוצרה במסגרת ״כלים״ - גוף לעבודה כוריאוגרפית, ליווי אמנותי: ענת דניאלי
הועלתה בבכורה בפסטיבל זירת מחול 2017, ליווי אמנותי: סהר עזימי